מפרשים:
1 וישלח יעקב מלאכים ופירש"י מלאכים ממש ונראה בהקדם מאמרם ז"ל ע"פ שאמר דה"מ ע"ה שמרה נפשי כי חסיד אני ונתעוררו ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליה כדי לטהר אשה לבעלה והענין כי כבר זכרנו למעלה מה היות חובת גברא המוטל עליו לעשות בעוה"ז יומם ולילה להתמיד ולהשתדל בעבודת בוראו ב"ה להרגיש בעצמו רעבון נפשו השכליות ויתאמץ בכל כוחו שלא תפסוק מאתו חכמת אלהות השופע עליו תמיד להכניס החכמה והמדע בכל פרטי מעשיו אפילו מעניני גשמיות המוכרחים לצרכי גופו מעשהו בהם בהשכיל למצוא מרגוע לנפשו להעלות משם נ"ק שנתפשטו מרום המעלות עד מדריגות הנמוכים לסיבה ידוע כי כן גזרה חכמתו ית' להטיב לנבראיו בהשכיל לבותם להעלות נ"ק מהשבירה שנפלו ונתלבשו במדריגות כולם ממקום הגבוה עד מקום הנמוך יש בחי' תיקון להשלים מה שהזיקה המיתה ממלכין קדמאין וזאת הוא עיקר עבודת אדם בעוה"ז לתקן זי"ה אשר בהם עיקר בחי' השבירה כמבואר לנו בכמה מקומות והנה דה"מ לעוצם בהירתו והכרתו החזקה רוב השתדלותו היה רק להעלות אותן הנ"ק שנפלו למדריגות התחתונים ולזה אמר שמרה נפשי כי חסיד אני וכדבריהם ולא חסיד אני שכל מלכי וכו' ואני ידי מלוכלכות בדם ידוע ידים מורים על בחי' מדות כנזכר בתיקונים חסד וגבורה תרין דרועין וזה מעלתו המובחרת שהכניס א"ע עם כל מדותיו אפי' במדריגות התחתונים להעלות משם נ"ק איברי השכינה ובזה תולה היחוד כידוע וזהו כוונתו כדי לטהר אשה. יראת ה' לבעלה ואפשר לרמוז ג"כ בדברי רז"ל באומרם פשוט נבלתא בשוק וקבל אגרא ואל תאמר כהנא אנא גברא רבא אנא כו' הנה כתיב בשוקים וברחובות אבקשה את שהאהבה נפשי ובארנו אפילו בענינים בצורכי גשמיות ממו"מ בשוקים וברחובות גם שם אבקשה א"ת כלליות האל"ף בי"ת מאו"ת שאהבה נפשי להעלות ולהגביה אותה לשורשם וזהו פשוט נבלתא בשוק מלשון נובלות חכמה תורה כלומר אותן האותיות שנבלו ונתפשטו מחכמה עילאה לשוק היינו מדריגות התחתונים הנקרא שוק גם אז צריך המשכיל לפשוט אותה מגשמיותם בהלבשה רוחניות והיינו לעשות צרופים קדושים באופן שיתבאר לנו אי"ה ואל תאמר כהנא אנא גברא רבא אנא ואין כבודי להכנס למדריגות נמוכים כ"א לעמוד במרום קדשו לעבוד עבודת הקודש מתורה ותפלה וכדומה כי באמת זה עצם תענוגו ית' בהעלות גם ממדריגות התחתונים אותיות התורה לפשוט צורה גשמיות ולהלביש צורה רוחניות וקבל אגרא כי בזה תולה שכר ועונש כמבואר והקב"ה מעלה עליך כאלו אתה עוסק בדברים העומדים ברומו של עולם והנה יש לך בחי' כאלה שאי אתה רשאי להכניס ראשך ורובך לעסוק בהם פן ואולי תבא ח"ו לידי סכנה כ"א עצה לזה לברר בסוד המחשבה ולא להביא עצמו לידי דיבור אפילו ובפרט למעשה כנודע למשכילים אשר עבודתם באמת ובלב שלם ולזה רמזו רז"ל חתוך בנבלתא ולא תהפוך במילין הכוונה הפוך בם באותן הנובלות רק בסוד המחשבה כי בחכמה אתברירא ותתכן ג"כ לברר ולא תהפוך במילין בבחי' דבור פן תבא ח"ו לידי סכנה והמשכיל יכול להבין להיכן הדברים נוטים כלל העולה החכם אשר עיניו בראשו להסתכל על ההוא דקיימא על ראשו חכמת אלהי השופע תמיד בלי הפסק אזי מרגיש בעצמו רעבון נפשו שלא יצא ידי חובתו בעבודת הבורא ב"ה ואינו נותן רפיון אפילו שעה אחת ורגע אחד ובכל מקום שרואה ושומע אפילו דיבור איש לדעהו מעניני גשמיות לוקח לעצמו גם משם רמיזא דחכמתה ומפשיט צורה הגשמיות ועושה צרופים קדושים לדבק את נפשו ברוממות אלהותו יתברך. מול זה בא הרמז בתורה וישלח יעקב מלאכים ירצה לגודל בהירותו והכרתו העצומה ומעלתו גדולה עד מאד וכחו יפה אפילו ברוחניות כמלאכים ממש כדברי רש"י גם שם יכול לפשוט צורה ולהלביש צורה יותר עליונה כי מלת וישלח משמעו לשון הפשט כמו שתרגם על ופשט את בגדיו וישלח ית לבושיה וזהו וישלח יעקב מלאכים ממש הפשיט אותם מלבושם ומבחי' צורתם בבחי' לבוש וצורה יותר גבוה מעולם עד עולם עליון ודו"ק כי עמוק: